ה"DOING" שלך מצוין, אבל איפה ה"BEING"? על ה-DNA השקט של מנהיגות

ה"DOING" שלך מצוין, אבל איפה ה"BEING"? על ה-DNA השקט של מנהיגות

רוב המנהלים שאני פוגש לא נופלים על יכולות ביצוע. הדו"חות מוכנים בזמן, היעדים ברורים, והמשימות מתקתקות. ובכל זאת, משהו בפנים מרגיש שחוק, או לפעמים – כמו תחפושת שעלולה ליפול בכל רגע. הסיבה היא שההכשרה שלנו לימדה אותנו המון על לעשות ניהול (Doing), וכמעט כלום על להיות מנהל (Being).

הזהות הניהולית האמיתית, אותו Core פנימי יציב, הוא מה שמבדיל בין מנהל ש"מכבה שריפות" למנהל שמוביל. זה מתחיל במעבר מתודעה של תגובה לתודעה של יצירה; היכולת לא להיות עלה נידף ברוח הדרישות, אלא העוגן שמכתיב את הטון.

אבל זה לא רק עניין של שליטה. זהות ניהולית בשלה היא היכולת להיות "מיכל" – להחזיק את אי-הודאות והלחץ של הצוות בלי להתפרק ובלי לרוץ מיד לפתרונות בזק רק כדי להרגיע את החרדה. זה דורש מאיתנו לפתח מקור סמכות פנימי, כזה שלא זקוק למחיאות כפיים תמידיות כדי לדעת שהוא בעל ערך. כשהביטחון מגיע מבפנים, אפשר לקבל החלטות נכונות גם כשהן לא פופולריות.

בסופו של דבר, המטרה היא להסיר את המסיכה. להפסיק לנסות "לשחק את המנהל" ולהביא את האני האותנטי שלך לתפקיד, תוך שמירה על נפרדות בריאה – להיות אכפתי ומעורב, אבל לא לקחת את מצבי הרוח של העובדים כמשקל על הכתפיים האישיות שלך.

כשמחזקים את ה-Being הזה, הניהול מפסיק להיות מאבק והופך להיות טבע שני. אם המילים האלו פוגשות משהו בחוויה שלך, אני מזמין אותך לפגישה אישית. לא כדי ללמוד עוד טכניקה, אלא כדי לבנות את המנהל שאתה באמת.